פסק-דין בתיק ת"א 1107-10-10

הבקשה שבפניי עניינה סילוק על הסף של תביעת התובע לביטול שני פסקי דין, וזאת בהתאם לסמכויות המוקנות לבית המשפט בתקנות 101 (א) (1) ו-101 (א)( 3) לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד- 1984 (להלן: "התקנות"),  כאשר הנימוקים העיקריים לבקשה הינם התיישנות, שיהוי, סופיות הדיון ומעשה בית דין.

הצדדים:

התובע, אושרי שוקי כהן, הינו המשיב בבקשה לדחייה על הסף והיה הנתבע בשני פסקי הדין אותם מבקש הוא לבטל בתביעה שבפניי (להלן: "התובע" או "המשיב").

הנתבע, בנק דיסקונט לישראל בע"מ, הינו המבקש בבקשה לדחייה על הסף, והתובע בפסקי הדין אותם מבוקש לבטל בתביעה שבפניי (להלן: "הנתבע" או "המבקש" או "הבנק")

רקע כללי:

עניינה של התביעה בתיק הנדון הינה ביטול שני פסקי דין שניתנו כנגד התובע בתיק זה והמשיב לבקשה, לטובת בנק דיסקונט, הנתבע בתיק שבפניי ומגיש הבקשה. אין מחלוקת כי פסקי הדין ניתנו בשנים 1999,2000. יחסיהם של הצדדים בתיק הנדון, מקורם בחשבון בנק שפתחה חברה בשליטת התובע אצל הנתבע. הבנק הגיש שתי תביעות כנגד התובע בתיק שבפניי ונתבעים נוספים בגין חוב שנוצר בחשבון שנוהל אצלו. את פסקי הדין שניתנו, בתיקים אלו, מבקש התובע לבטל, בתביעה הנוכחית שבפניי.

הבנק הגיש בקשה לדחייה על הסף, מהסיבות של התיישנות, שיהוי, סופיות הדיון ומעשה בית דין.

תמצית טענות הצדדים:

תמצית טענות הנתבע/המבקש:

התיישנות:

פסקי הדין שאותם מבקש התובע לבטל, ניתנו בשנים 1999,2000 והם מתייחסים לתיק אזרחי 1882/99, אשר הפסיקתא בגינו נחתמה על ידי כב' השופט שנהב ביום 03/10/2000.

התיק השני, הוא תיק אזרחי 1881/99 שהפסיקתא בגינו נחתמה ביום 23/3/2000 ע"י כב' השופט שנהב. בשני התיקים, הגיעו הצדדים לפשרה אשר קיבלה תוקף של פס"ד, ורק לאחר שהנתבעים לא עמדו בהסכמי הפשרה, נפתחו תיקי הוצל"פ בגינם (להלן: "פסקי הדין").

בהתאם לסעיף 5(1) לחוק ההתיישנות תשי"ח-1958, (להלן:"חוק ההתיישנות"), נקבע כי תקופת ההתיישנות לגבי תביעות שאינן במקרקעין היא 7 שנים.

סעיף 7, קובע כי בתובענות שעילתן תרמית ו/או אונאה, תקופת ההתיישנות נספרת מהיום שבו נודע על התרמית ו/או האונאה.

סעיף 6 לחוק קובע כי תקופת ההתיישנות "מתחילה ביום שבו נולדה עילת התובענה".

במקרה הנדון, ניתן ללמוד מכתב התביעה שעילת התביעה נולדה ביום שהוגשה הבקשה למתן תוקף של פס"ד להסכמי הפשרה שבין הצדדים שכן התובע בתביעה זו טוען שיש לבטל את פסקי

הדין  שכן הסכמי הפשרה התקבלו במרמה. כלומר, עילת התביעה נולדה לכל המאוחר בתחילת שנת 2000.

התביעה בתיק זה הוגשה בשלהי שנת 2010, דהיינו, כאחת עשרה שנים לאחר שעילת התביעה נולדה.

מעבר לעניין המהותי הרי שלאור הזמן הרב שחלף, נגרם לנתבע בתיק זה נזק ראייתי כבד אשר מקשה עליו להוכיח טענותיו, במיוחד לאור סוג הטענות הנטענות כלפיו, דהיינו מעשה מרמה או התנהגות בלתי הולמת.